בְּכִתָּה ד' אַתְּ כְּבָר צְרִיכָה חָבֵר. אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁיָּעֵל, אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה, קִבְּלָה בְּכִתָּה ד' הַצָּעַת חֲבֵרוּת מִיָּהלִי, וְאָז הֵם הָיוּ חֲבֵרִים הֲמוֹן זְמַן. אוּלַי אֲפִלּוּ חָדְשַׁיִם, אֲנִי לֹא מְשַׁקֶּרֶת. הֲכִי טוֹב יִהְיֶה אִם דָּנִי יַצִּיעַ לִי כְּבָר חֲבֵרוּת. אַחֶרֶת אֲנִי אֶעֱלֶה לְכִתָּה ה' לִפְנֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי חָבֵר, וְזֶה מַמָּשׁ לֹא טוֹב. בֶּאֱמֶת.

שִׁירָה מַחְלִיטָה שֶׁהַבָּנִים וְהַבָּנוֹת בַּכִּתָּה צְרִיכִים כְּבָר לְהַצִּיעַ חֲבֵרוּת, אֲבָל הַתָּכְנִית שֶׁלָּהּ לֹא עוֹבֶדֶת כַּמְּצֻפֶּה, וְהַמַּצָּב דּוֹרֵשׁ תַּחְבּוּלָה יְצִירָתִית בִּמְיֻחָד. מַזָּל שֶׁיֵּשׁ לָהּ תָּמִיד רַעֲיוֹנוֹת מְצֻיָּנִים (בִּמְיֻחָד כְּשֶׁיָּעֵל, אֲחוֹתָהּ הַגְּדוֹלָה, מַחְלִיטָה לַעֲזֹר). מָה יִקְרֶה כְּשֶׁהִיא תַּצִּיעַ חֲבֵרוּת לְדָנִי? הַאִם הִיא תַּצְלִיחַ בַּמְּשִׂימָה?

מֵאִירָה פִירוֹן וְאָלִינָה גּוֹרְבַּן – יוֹצְרוֹת הַסִּדְרָה הַמַּצְלִיחָה בְּכִכוּבָהּ שֶׁל שִׁירָה – חָבְרוּ יַחַד בְּסֵפֶר נוֹסָף לְאוֹר בַּקָּשׁוֹת רַבּוֹת שֶׁל יְלָדוֹת וִילָדִים. בְּהוּמוֹר וּבַעֲלִילָה כּוֹבֶשֶׁת, חֲבֵרִים, חֲבֵרוֹת וְצָרוֹת אֲחֵרוֹת מַפְגִּישׁ אוֹתָנוּ עִם רְגָעִים מַשְׁמָעוּתִיִּים בַּהִתְבַּגְּרוּת.